פרוייקט צילום זה הוצג כעבודת גמר באומנות בתאריך ה-10 לאפריל, 2008

"הייתי רק בן 8 כשאמי סיפרה לי לראשונה על המתרחש במדינה. קבוצה עם עקרונות הפוכים באה והשתלטה. החלו קרבות ומלחמות עד שבסופו של דבר נכנע שלטוננו.
אבי נרצח, אמי נלקחה, ואני נשלחתי למבנה כלוא שם זלזלו בי, הכו אותי, עינו אותי והרעיבו אותי. ולא הייתי היחיד. הם העבידו אותנו ללא הפסקה, ומדי פעם עד מוות.
היינו מקבלים דולר אחד לשבוע, אך לעיתים והיינו מכעיסים אותם, גם את זה לא היינו מקבלים."

עבודתי מבוססת על נקודת מבט אישית על העתיד של מדינה בה גרתי חלק נכבד מחיי, קולומביה. ממשלה מול מורדים הנושאים עקרונות שונים אחת מהשנייה הנלחמות על השלטון. העוני בקולומביה הולך וגובר. גברים נרצחים, נשים נלקחות, וילדים נשלחים לעבוד כגברים במבצרים סגורים בתנאים נוראיים שמטרתם היא להפוך אותם לאוכלוסיה צבאית בעלת כוח התנגדותי.

הנושא הכללי של העבודה מבוסס על עבדות ילדים עניים בעולם, ובמיוחד במדינות שלישיות ועניות כמו קולומביה. כיום אמהות וילדיהם הנושאים עמם תינוקות, גרים ומסתובבים ברחובות העיר בין המכוניות ומחזיקים שלטים המעידים על מצבם הקשה. ילדים עובדים בכדי לפרנס את משפחתם, למה? כי הם חלשים, אינם צורכים תנאים טובים, ויותר זולים.

ביימתי וצילמתי את אותו ילד העני המספר את סיפורו. הילד מצולם בתנוחות פרופיל המזכירים אסירים המצולמים לפני כניסתם לכלא אך במקום מספר אסיר, הילד מחזיק שלטים המצגים את המסר.

השראת הצילום הגיעה בעיקר מצלמת אמריקאית הנקראת ג'יל גרינברג, שבאחד מעבדותיה צילמה סט של ילדים קטנים בוכים וכועסים ברגע השיא. לקחתי את רעיון הפורטרטים של הילדים, ושילבתי אותה עם חוויה אישית מקולומביה.

כל הזכויות שמורות לדור דן
dordan8@gmail.com